השגריר גרשון זוהר – בונה גשרים לעתיד משותף

גרשון זוהר נולד בשנת 1948 בפולין שהייתה מתאוששת מההרס בתקופת מלחמת העולם השניה.

את תשע השנים הראשונות לחייו בילה זוהר בוורשה, ובשנת 1957 עלה עם משפחתו לישראל. הם לקחו איתם גם את הפסנתר הקטן, שיהיה בעל חשיבות רבה לגורלו של גרשון. בישראל החל זוהר ללמוד עברית. עם זאת, שמר על הידע בשפה הפולנית שלו. האם הוא כבר אז חזה שהדואליזם התרבותי הזה ישאר איתו לכל החיים …?

זוהר סיים את לימודי המשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים והתמחה במשפט בינלאומי. הוא למד גם פסנתר בקונסרבטוריון. בשנת 1978 החל את הקריירה הדיפלומטית שלו. בשנת 1993 מונה לתפקיד שגריר ישראל בפולין, המשימה הדיפלומטית יוצאת דופן,  הרי הוא חזר לוורשה אחרי 36 שנים, וזכר עדיין את העיר שבנתה את עצמה מחדש מההריסות. הוא חזר לנהר הוויסלה כשגריר ישראל ומטרתו הייתה להשיב את היחסים השבורים בין שתי העמים. כל חייו הם תשוקה לחיבור ודיאלוג. הוא עושה זאת עד היום, מתוך צורך הלב, כבר כשגריר של רצון טוב.

במסגרת תפקידו, מצד אחד, הייתה הגנה על המורשת היהודית בפולין, איתור עקבות העבר היהודי – בתי כנסת, בתי קברות ותמיכה באתרי זיכרון  של שישה מחנות המוות העיקריים של הנאצים ברחבי פולין. מצד שני, משימתה הייתה להעניק לאזרחים פולניים את התואר חסידי אומות העולם מטעם מכון יד ושם – רשות הזיכרון לשואה ולגבורה.

משימתו הרשמית של גרשון זוהר בפולין הסתיימה בשנת 1997, והוא הוענק צלב המפקד למסדר הכבוד של רפובליקת פולין על ידי נשיא הרפובליקה הפולנית.

בשנים 2005 – 2006 שב זוהר לוורשה כדי להיות מעורב הקמת מוזיאון פולין – המהווה מעין אנדרטה להיסטוריה של אלף השנים של היהודים באדמות פולין.

בנוסף, הוא בונה גשרים אחרים בתחום התרבות והאמנות. בזכות תשוקתו למוזיקה, הוא פועל במשימות לחבר בין העולמות המוזיקליים של שתי העמים.