סטניסלב ארונסון, שם בדוי ריסיֶק

סטניסלב ארונסון נולד ב-6 במאי 1925 בוורשה. עד פרוץ מלחמת העולם השניה התגורר עם משפחתו בלודז. הוא אומר על עצמו ש”גדל הרוח הפולנית” ומרגיש פולני בדת משה. אביו היה סוחר ואיש תעשית טקסטיל, כאשר דודו בתור סגן יושב ראש לשכת המסחר ותעשיה פולין-פלשתינה היה נציג של החברות הפולניות הגדולות ביותר בפלשתינה.

בעת פרוץ מלחמה הוא היה בן 14, ונסע עם הוריו ל”קרסי ווסחודניה” (אדמות הגבולות המזרחיים). השנה הראשונה הם עברו בלבוב, ושם הוא למד בגימנסיה פולני. לאחר כניסת הגרמנים לעיר, המשפחה נסעה לגטו ורשה כי היה נראה להם מקום יותר בטוח מאשר מחנות במזרח. שנה לאחר מכן סטניסלב ברח בהרכבת שהעבירה אנשים למחנה ההשמדה בטרבלינקה. בלילה הראשון הוא שהסתתר בקפלה קטנה, אז עזר לו איכר מכפר סמוך. סטניסלב החליט לחזור לוורשה. שם מכירים שלו השיגו לו מסמכים פולניים, והוא הצטרף ל”ארמייה קריובה”, “צבא המולדת”. בהתחלה היה פעיל בחבלה קטנה. אז הגיעה ל”קדיב”, מנהלת הסחה ופעולות חמושות, ושם הוא התעסק בביצוע דיני בית המשפט המחתרתי. הוא קיבל החלטה להצטרף למחתרת הפולנית ללא היסוס, כי תמיד הכיר בפולין כמולדתו. נלחם במרד ורשה ובמהלכו נפצע קשה.  לאחר נפילת המרד, הוא הצטרף לארגון המחתרת האנטי-קומוניסטי “ניה” (“Nie” – “לא”).

אחרי המלחמה הוא החליט לעזוב את פולין. בשנת 1945 יצא לדורך לפלשתינה יחד עם קבוצת ציוניסטים. בדרך הוא עבר לאיטליה והצטרף לחיל השני של הגנרל אנדרס. באותו הזמן גם התחיל ללמוד רפואה בבולוניה. כאשר לאחר שנתיים של השרות שלו החיל פורק, הוא נסע למזרח התיכון, ושם הוא שירת במשך כמה חודשים ביחידות הקשורות לצבא אנדרס. בשנת 1947 הוא השתחרר בצורה רשמית מהצבא והתחיל ללמוד ביולוגיה באוניברסיטה בירושלים. בשנת 1948 הוא השתתף במלחת האצמעות. השתתף במלחמת יום הכיפור בשנת 1973 ובמלחמת לבנון בשנת 1982. הוא הועלה לדרגת סגן אלוף. לאחר שסיים את הקריירה הצבאית שלו, עבר לעסקים.

זמן רב לא היה יכול לבקר בפולין, בקשותיו לויזה נדחתו. הפעם הראשונה חזר למולדתו בשנת 1988 – ביום השנה של פרוץ מרד ורשה. שנתיים לאחר מכן קיבל בחזרה את אזרחותו הפולנית. יחד עם חבריו מ-קדיב ייסד לוחית לזכר היום הראשון של המרד, כאשר יחד עם יחידת קדיב הצליח לשחרר קבוצה של חמישים יהודים הונגריים הכלואים בבניין בית הספר ברחוב סטאבקי 4. באותו המקום סטניסלב ארונסון עלה לרכבת המובילה אותו למחנה השמדה ובדיוק שם הוא ראה את משפחתו בפעם האחרונה. כפי שאמר, כוונתו הייתה ש”יהודים שמגיעים לאומשלגפלאץ יידעו שמורדים פולנים במקומות סמוכים הצילו אסירים יהודים. וכי בכלל היה מרד ורשה.”

הוענק פעמים רבות מדליות על מעשים הצבאיים שלו, הן על ידי פולין והן ישראל. בשנת 2013 הוענק לו צלב המפקד עם כוכב מסדר פולוניה רסטיטוטה. הוא גר בתל אביב ועדיין מעורב בדיון הציבורי הפולני. הוא קורא מדי יום עיתונים פולניים, נותן דעות בנושאים חשובים הנוגעים לעבר ולאירועים עכשוויים בפולין. על בסיס ההיסטוריה הססגונית שלו, יצא לאור מאת הוצאת “זנאק” ספר בשם “ריסיק מקדיב. גורלו יוצא הדופן של סטניסלב ארונסון” (“Rysiek z Kedywu. Niezwykłe losy Stanisława Aronsona””). ובהמשך, בשנת 2019 פורסם ספרו המקורי, “המלחמה תבוא מחר” (“Wojna nadejdzie jutro”), ובו הוא מזהיר מפני מניפולציה בהיסטוריה וחיזוק חלוקות, ובמקביל מבטא את האמונה שמה שמחבר בין אנשים הוא הדבר החשוב ביותר.

https://www.youtube.com/watch?v=dMRmoqa-oWg